חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ע"פ 70480/05

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
70480-05
15.9.2005
בפני :
נגה אהד

- נגד -
:
מדינת ישראל
עו"ד גב' גלית בר-און 		:
נפתלי בן שוכר גערני
עו"ד יצחק נאורי
פסק-דין

לפני ערעור המבקש על גזר-דינו של בית-משפט קמא (כב' השופטת בן יששכר שורץ), מיום 20.01.2005, בתיק ת 3029/03,על פיה זוכה המשיב משתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה. כמו כן, זוכה המשיב מעבירה של נהיגה ללא ביטוח אירוע מיום 09.03.03.

למשיב יוחסו העבירות של-

1. נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה לפי סעיף 10(א)לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961.(להלן- "פקודת התעבורה").

2. נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח מנועי, ונהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה. 

על-פי עובדות כתב-האישום, ביום 02.01.03 נרשמה הזמנה לדין, על כך שנהג ביום זה ברכב, כשהוא פסול מלנהוג , זאת לפי גזר הדין שניתן- בתיק תעבורה 3249/01 בבית המשפט לתעבורה בנתניה וכן בגין נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. \

ביום 09.03.2002, נרשמה למשיב הזמנה לדין, בגין אותן העבירות וזאת בשל שנהג ברכב ביום זה.

בגין שתי ההזמנות לדין, הוגשו כתבי אישום בתיקים 3029/03 ו- 3624/03, בבית המשפט לתעבורה בנתניה .

תחילה הורשע המשיב, על פי הודיתו בשני התיקים, אבל בהסכמת התביעה בוטל פסק הדין ואז כפר באשמה.

ביום 4.3.2004, החל המשפט וב"כ המשיב הודיע כי אין מחלוקת על כך שנהג ברכב בתאריכים שצויינו בשני כתבי האישום והמחלוקת היא רק בשאלה האם היה פסול אז מלנהוג. לענין הביטוח- טען ב"כ המשיב, כי יציג תעודת ביטוח בתוקף לגבי אחד האירועים.

ב הכרעת הדין קיבל בית המשפט קמא את טענת ההגנה בנוגע לפרשנות תקנה 557(ד) לתקנות, מצא כי יש ממש בעמדת ב"כ המשיב, לפיה לצורך חישוב מנין ימי הפסילה, קביעתה של רשות הרישוי טובה כמו זו של בית המשפט.

הוסיף בית משפט קמא, וקבע כי מן הראיות עולה כי משרד הרישוי פעל בהתאם לתקנה 557 (ד) ובהתאם לנוהלים שהיו באותה עת, ולא שגה. זאת ועוד, חזקת תקינות הרשות פועלת גם לטובת הנאשם. אם הפסילה עודכנה במסוף רשות הרישוי וזו מצאה, כי הפסילה הסתיימה, חזקה שזו אמת. משרד הרישוי לא טעה בחישוב הפסילה. לא הוכח ואף לא נטען ע"י התביעה, כי הנאשם ניסה להטעות את הרשות, כשקיבל את רישיונו ב-2004. לכן, לסעיף 66 לפקודת התעבורה במקרה דנן, אין רלוונטיות.

עיקר טענות ב"כ המבקשת- לתקנה 557 (ד) יש תחולה, לפי רע"פ 9237/99, רק בהתקיים סדר האירועים כפי שנקבע שם דהיינו:

החלטה על פסילה, אובדן רישיון נהיגה, לא ניתן תצהיר על האובדן, פקיעת הרישיון.

הפסילה תתחיל להימנות מיום הפקיעה ואילך

טעה ביהמ"ש קמא בפרשנותו לתקנה 557(ד) לתקנות.

בענייננו אין כלל תחולה לתקנה, מפני שרשיונו של המשיב כלל לא אבד.

טעה ביהמ"ש קמא, כאשר ראה בנוהל, על פיו פעל משרד הרישוי, כמקור לפרשנות הפקודה ותקנותיה, והתעלם מהפסיקה המחייבת בענין זה.

בענייננו לא טען המשיב לטעות כלשהיא בדין.

לגבי האירוע הראשון-

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>